גגות ירוקים

הרעיון לשתול גינה ליד דודי השמש נשמע מופרע, אבל הוא משפר את איכות החיים ואפילו חוסך כסף, שלא לדבר על תרומה לסביבה. במספר מדינות מדובר במדיניות ממשלתית. בקרוב אצלנו?

כל שנה, אחרי סופת הגשמים הרצינית הראשונה של העונה, מתמלאים העיתונים ומהדורות החדשות בתמונות המוכרות של רחובות מוצפים, בתים שטבעו ושכונות שלמות שהפכו לאיים בודדים מוקפים בשלוליות ענק. האצבע המאשימה מופנית באופן קבוע, ובצדק בדר"כ,  כלפי העירייה ו/או הממשלה שכשלו בתכנון מערכת ניקוז מתאימה. אבל יש עוד סוג של פתרון לבעיה – כזה שגם חוסך כסף, משפר את איכות החיים ותורם לצמצום אפקט החממה – "גגות ירוקים", סביבה עירונית במיטבה.

כמו כל הרעיונות הגדולים גם העיקרון הבסיסי שמאחורי הגגות הירוקים פשוט למדי: לוקחים גג שטוח, ורוב הגגות בסביבה העירונית הם כאלה (בינינו, גם בפרברים אין צורך בגג רעפים משופע באזורים בהם לא יורד שלג), מכסים בשיכבה דקה של מצע גידול ושותלים עליו צמחייה ירוקה. "נו???", יאמר הקורא הממוצע, "קיבלנו בית באווירת בלומפילד, ביג דיל!". אז זהו – מסתבר שלגג הפורח יש יתרונות לא מבוטלים, הנה רשימה קצרה, על קצה המזלג, של חלקם:

נתחיל מנושא ההצפות. בניגוד לדעה הרווחת, הסיבה העיקרית לריבוי ההצפות אינה גידול בכמות הגשמים אלא העובדה שאין להם לאן ללכת. הגידול העירוני המתמיד גורם לכך שיותר ויותר שטחים פתוחים מכוסים באספלט ובטון – ואלו אינם סופגים מים. הגשם מצטבר וזורם על פני השטח (ובשפה המקצועית הופך ל"נגר עילי") וגורם לשיטפון.

הגגות הירוקים מציעים פתרון מוצלח מאוד לבעיה זו: מודלים מממוחשבים, והנסיון המצטבר בשטח, מראים כי גג המכוסה בשכבת אדמה בעובי של כ-10 ס"מ שעליה צמחיה סופג עד 40% ממי הגשם הניתכים עליו. וזה לא הכל – שאריות המים, אותן הצמחיה אינה סופגת, אומנם זורמים בסופו של דבר למערכת הניקוז אבל זה לוקח להם זמן (הם נוחתים על העלים משם מטפטפים לקרקע וזורמים לאט לאט דרכה) ולכן נוצר דירוג בקצב הגעת מי הגשם לניקוז, קודם המים שניתכו על הכביש ורק בהפרש של מספר שעות המים שירדו על הגג. המשמעות היא שה"פקק" בצינורות הניקוז נמנע ולכן גם ההצפות.

נקודה חשובה נוספת בהקשר הניקוז היא העובדה שהגג הירוק משמש כמסנן המנקה את מי הגשם מרעלים וזיהום אותו אספו במהלך מעברם באוויר המזוהם וכך נמנעת הגעתם של אותם חומרים מסוכנים למי התהום המשמשים לשתייה.

אבל האמת היא שרובנו רואים בבעיית הניקוז משהו שעל העירייה לפתור. למה שבעל בית ישקיע מכיסו הפרטי בהתקנת גינה ירוקה על גג הנכס שלו ויפתור את הרשויות ממילוי תפקידן? לשאלה זו יש מספר תשובות – הראשונה היא שבעל הבית צודק – ומגיע לו פיצוי על השקעתו. ואכן, ערים רבות בגרמניה, צרפת שוויץ וחלק ממדינות ארה"ב מעניקות הנחות שונות בארנונה לתושבים (או זיכוי במס לקבלנים) המתקינים גגות ירוקים.

ויש עוד יתרונות כלכליים ישירים לבעל נכס שמחליט לחשוב ירוק

הקמת גג ירוק דורשת השקעה כספית ראשונית, בדר"כ בין כמה עשרות לכמה מאות ש"ח למטר רבוע גג (בהתאם לסוג המצע והצמחיה) אולם היא חוסכת אחוזים ניכרים בשאר הוצאות המחייה ותחזוקת המבנה.

חיסכון ראשון מושג בזכות יכולת הבידוד המוגברת של הגג הירוק. שוב, מודלים וניסיון מצטבר מראים שמבנה עם גג ירוק מגיע לחסכון ממוצע של 70% ממחיר הקירור בקיץ וכ-25% ממחיר החימום בחורף. אם זה נשמע לכם הרבה תבדקו את הנתונים הבאים: ביום קיץ ממוצע שבו טמפרטורת האוויר היא 30 מעלות צלזיוס תגיע טמפרטורת השטח של גג רגיל ל-50 עד 60 מעלות. גג המכוסה דשא כמעט אף פעם לא יתחמם מעל ל-25 מעלות צלזיוס – הדשא פשוט מקרר את עצמו על ידי אידוי מים מגופו (לא ניכנס לפרטים אבל העקרון מאוד דומה למנגנון ההזעה שלנו – אנחנו מאדים מים מהנקבוביות שלנו וכך גופנו מתקרר).

גם בחורף הצמחיה ושכבת הקרקע על הגג מספקים לנו בידוד מוגבר – למעשה כמה סנטימטרים של אדמה שעליה שתולים צמחים ירוקים מספקת בידוד המקביל לשכבת צמר בידוד בעובי 20 סנטימטר.

בנוסף לחיסכון הניכר בהוצאות המיזוג מבטיח הגג גם חיסכון בהוצאות התחזוקה. הצמחיה מספקת למבנה הגנה מקרינת שמש ישירה ומהשחיקה שנגרמת בעקבות החשיפה לגשם. התוצאה: אין צורך לחדש את איטום הגג כל שנה, יש פחות נזילות, ופוחת הצורך בשיפוצים תקופתיים למבנה.

ורק כדוגמה: חברת פוסמן (Possman) שבפרנקפורט, גרמניה מספקת מחסנים ממוזגים לסחורות הדורשות תנאי איחסון מבוקרים (למשל פירות ושאר מוצרי מזון). השקעה ראשונית בהקמת גג ירוק מעל כל שטחי האיחסון הביאה לירידה דרמטית בהוצאות (עד כדי כך שבניית מגדלי קירור נוספים מתוכננים  בוטלה) והחזר ההשקעה תוך 3 שנים בלבד.

הניסיון אף מראה שדירות בביניינים המתפארות בגינת גג נהנות מעליית ערך גבוהה יחסית לנדל"ן מסוג אחר. מחקרים שנעשו בארה"ב ואנגליה הראו שהתקנת גג ירוק מעלה את ערך הבניין כ-10% בהשוואה לבניין דומה בעל גג  "רגיל".

אם נחה דעתכם שהקמת גג ירוק יכולה להיות משתלמת כלכלית אולי כדאי לחזור ולהציץ בשאר היתרונות שלו, אלו שלא עוסקים בחסכון אלא בשיפור הדבר הזניח שנקרא איכות חיים.

דיירים בבניין מגורים, או עובדים בבניין משרדים, שבו הוקמה גינת גג זוכים להינות משיפור ברמת החיים מכמה בחינות. הגג הירוק מספק, לדוגמא, בידוד רעש מעולה היכול להפחית כ-40 דציבלים מהרעש הסביבתי שנגרם מתנועת מכוניות, המראת ונחיתת כלי טיס וכדומה.

הגג הירוק יכול כמובן גם לשמש כפארק קטן – מעין גינה פרטית עם נוף. בבינייני משרדים רבים הגג הירוק משמש כאזור שבו ניתן לקיים פגישות או לאכול לבלות את הפסקת ארוחת הצהריים. בחלקם המקום משמש כמעון יום לילדי העובדים.

ברמה העירונית הגגות הירוקים מסתמנים כפתרון אפשרי לתופעה הידועה כ"איי חום אורבניים" – אזורים בעיר בהם, בשל ריבוי המשטחים הכהים, בעיות בזרימת אוויר ריבוי תחבורה וכו', הטמפרטורה גבוהה בכ-5 מעלות ויותר מטמפרטורת הסביבה. מחקר שנערך בעיר טורונטו הראה כי כיסוי גגותיהם של 15% מביניני העיר בגינות ירוקות יפחית את הטמפרטורה הממוצעת בעיר במעלה עד שתיים.

אין ספק שהרעיון לבלות את הפסקת הצוהריים בגינה הממוקמת עשרות מטרים מעל פני הקרקע דורש שינוי גישה. אבל מסתבר שזה אפשרי, בעיקר אם קיים התמריץ של חסכון בהוצאות הכלכליות. בגרמניה, לדוגמא, מותקנים מדי שנה כ-10 מיליון מ"ר של גגות ירוקים, תעשייה המגלגלת כמה מאות מיליוני דולרים מדי שנה.

עשרות רבות של חברות מציעות לצרכן ייעוץ מקצועי בכל תהליך הקמת הגג ועוזרת לו להתאים את הצמחיה ומצע הגידול לדרישותיו, תנאי מזג האוויר ויכולתיו הכלכליות. המחקר החדשני שנעשה בתחום, והתמריצים שנותנות עיריות וממשלות לקבלנים עם ראש פתוח מאפשרים היום, יותר מתמיד, למצוא פתרון המתאים לכל מצב.

תראו כמה זה פשוט: הנה לדוגמה מערכת מודולרית להקמת גגות ירוקים, פיתוח של חברת GreenGrid. המערכת מאפשר גמישות מקסימלית בעיצוב הגג, מחיר זול וקלות התקנה. בקרוב אצלכם.

מקור המאמר – NRG ירוק נושך

מידע נוסף: דודי שמש